מילים ראשונות על החזון, הרצון והמאמץ של כל באי הקיבוץ הקדוש | יוצאים לדרך ופותחים לב, מסתכלים אחרת ולוקחים אחריות, כי אכפת לנו לכבד את רבינו!
כבר עברנו את מחציתו של חודש אב ולב כל ברסלב'ר חסיד רוגש - - - אומן ראש השנה, הקיבוץ הקדוש, להיות אצלו על ראש השנה, קרוב מאי פעם. עוד כחודש נארוז את הקיטל ואת כל המטלטלין, וניסע כאיש אחד, עשרות אלפי יהודים לציון הקודש אומנה.
הרבי צריך אותך!
ברור לנו שעכשיו זה הזמן להתכונן, כולנו מטיבים את הנפש ברצון עז וכיסופי קודש, מתבודדים ומתפללים שנזכה השנה להתגבר ולשבור את כל המניעות, וכמובן סוגרים סופית את הכרטיסים, ומבררים אחר נתיב הנסיעה שיוביל אותנו בעז"ה אל רבינו.
אבל עוד לפני שאנו מתעסקים בצרכים שלנו לקראת ראש השנה, אסור לנו לשכוח את מה שהרבי צריך מאיתנו. וכן, הרבי צריך אותנו. אלמלא אמר זאת, לא היינו מעיזים לחשוב כך, אבל לנו אין אלא את דיבוריו ורצונו, וכך הוא אומר במפורש: "אֲבָל אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ גַּם כֵּן אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלָל".
כן, הרבי לא יכול להסתדר בלעדינו. וכשהרבי פונה ומבקש, מי כמונו יודע, שחיש רגע אנו קופצים ועונים: רבי, הריני מוכן ומזומן בשבילך!
ובכן, אחים אהובים, הבה נחשוב ונטכס עצה איך אנחנו יכולים להיות ולתת בשביל רבינו. בואו ונפתח את הלב למען הדבר אשר ישכלל ויפאר את הקיבוץ הקדוש בראש השנה.
במה דברים אמורים?
הסוד גלוי לכל אחד שזכה להיות באומן. הפעילות ב"ה גדלה משנה לשנה, מפעלות נפלאים נפתחים ומתפתחים, אהלי הכנסת אורחים בהרחבה ושפע גדול, היכל תורה שוקק חיים, ארגוני נוער ושיעורי תורה, ועדיין - - - צרכי הקיבוץ מרובים, ולהרבה דברים אין מענה כלל וכלל.
הדברים שאין להם מענה אינם דורשים תמיד מאמץ רב או כספים כבירים, לפעמים כל מה שצריך זה את הרצון והלב, את האכפתיות והאחריות למען אומן שלנו.
בואו נתבונן יחד רק בדוגמא אחת, בואו ונראה איך בעזרת חשיבה אכפתית אנו יכולים לפתור בעיה שמפריעה לכולנו. בואו ונדבר על מה שקורה עם ספרי הקודש בהיכל הציון הקדוש…
כל אחד מכיר את ערימות הספרים, אחד על גבי השני במגדלים עמוסים, בכל תזוזה וכל חצי דחיפה הם כמעט נופלים, ואם לא די בכך… הרי שהם תופסים את מקום הספסלים. ספסלים מועטים שגם כך צרים מהכיל את הציבור הגדול, ולאחר שהם הופכים למדף ספרים, אזי גם הם כבר לא ראויים לשימוש.
ערמות הספרים מקשות עלינו למצוא את מבוקשנו, ובמקום שהספר יעמוד במקומו ככל בית כנסת ראוי, הרי שבציון רבינו צריך לחפש ולתזז אחר 'ליקוטי תפילות' או כל ספר קודש השוכן בהיכל ציון רבינו.
ויותר מהכל, כואב וקשה לומר זאת, אבל זוהי האמת ואין איך להתעלם: פחיתות הכבוד, שלא לומר ביזוי, של ספרי הקודש וציון רבינו.
אומן שלי
אנשים אופטימיים אנחנו, וברור לנו שהדבר ייפתר, אז בואו אם כן ונחשוב יחד: איך אפשר לפתור את בעיית הספרים?
שמא תאמר צריך לשנות סדרי עולם? לא ולא! אולי צריך לגייס סכום כסף אדיר? לא ולא!
התשובה, אחים יקרים, פשוטה מאוד:
אם רק כמה מאות אברכים מבין עשרות אלפי משתתפי הקיבוץ היו לוקחים תורנות של שעתיים, בהן הם מסתובבים ברחבי ההיכל ומסדרים את הספרים במקומם, הבעיה הייתה נעלמת לחלוטין!
האם אין אברכים שמוכנים לעשות זאת? ברור שיש!
ברגע שתהיה האפשרות להירתם ולהתנדב למען הדבר, יהיו מאות ואף אלפי פניות, כי מי לא ירצה לכבד את רבינו בשעתיים בודדות של התנדבות?
כיוצא בדבר עוד עשרות דוגמאות של צרכי הקיבוץ שיכולים להיפתר בן רגע, אם רק נעצור ונחשוב, איך בכח הרבים ובכוחות משותפים, כל אחד יושיט יד וירתום את עצמו למען רבינו.
גם עשרות הארגונים והמפעלים שכבר קיימים, היו מקבלים חיזוק וכוח רב, אם רק היה הציבור לוקח חלק, מתנדב ועוזר, ולא נותן שהעול כולו יהיה על כתפי יחידים.
זה לא הכל, כי לא נוכל ואי אפשר לדמיין את עוצמת ההשפעה של הרגע הזה בו נגלה את האכפתיות שטמונה בליבנו וניקח אחריות!
ברגע שנבין שאומן הוא שלנו, אומן של רבינו הוא העניין שלי ושלך ושל כל אחד, ולכל אחד הזכות לקחת אחריות ולפעול למען טובת הקיבוץ, הרי שהכל ייראה אחרת, כולל מצב הניקיון וכבוד מקומו הקדוש של רבינו.
לאן פנינו מועדות?
מיזם 'אומן שלי' כשמו כן הוא: אומן הוא שלי, אומן הוא שלך, אומן הוא של כל אחד שחשוב לו אומן של רבינו. וכשהדבר הוא "שלי" אני ואתה נפעל ככל יכולתנו למען טובת הקיבוץ.
מיזם 'אומן שלי' אינו מיזם של בן אדם פרטי, מיזמים פרטיים יש ב"ה בשפע גדול, ומיזם 'אומן שלי' יסודו אחד: אומן של כולנו, האחריות של כולנו, וכולנו נתנדב למען כבוד רבינו.
נשנה מבט בתוך הלב פנימה, לשים לב ולעורר אכפתיות למען הצלחת הקיבוץ, אם בהחזרת ספרים למקומם, אם בהכוונת יהודים המגיעים בפעם ראשונה לקיבוץ וצריכים עזרה, בהתנדבות בתוך המיזמים הרבים, לעזור לפעילים הקיימים בכל מה שהם צריכים, וכהנה וכהנה עשרות דברים, קטנים וגדולים, שיחד יפארו וישבחו את הקיבוץ הגדול.
יצאנו לדרך!
מיזם 'אומן שלי' מתחיל לפעול עכשיו, לקראת ראש השנה הקרוב, מתוך שאיפה ששנה זו תהיה אות הפתיחה כאשר בשנים הבאות הפעילות רק תלך ותגדל, בסיעתא דשמיא.
כבר השנה יזכו כל באי הקיבוץ לראות איך המקום משתנה ועולה מדרגה, איך לבאי הקיבוץ אכפת ממה שקורה בחוצות ובכל מקום באומן, וכבר השנה נרגיש כולנו אחריות אמיתית למען ה'אומן שלי ושלך, אומן של כולנו'!
במהלך השבועות הקרובים יתפרסמו שלל דרכי ההתנדבות של המיזם לשנה זו, וכפי היענות הציבור הקדוש למען המיזם, נוסיף ונכבד את קיבוצו של רבינו.
כבר עכשיו, ברגעים אלו, כאשר אתה, אח יקר, קורא את המילים הללו, אתה כבר יכול לקחת אחריות, וכבר לעשות צעד אחד למען 'אומן שלי'.
קח לעצמך כמה דקות של שקט, תתפלל ותבקש באמת שתזכה לעזור ולסייע, לכבד ולפאר את הקיבוץ הקדוש, ובמהלך הימים הקרובים תזכה להירשם ולהתנדב למען כבוד רבינו.
אני ואתה וכל הבאים לאומן ראש השנה, מחכים לאכפתיות, לעצות ולמחשבות, לאחריות ולשימת הלב שלך ושל כולנו.
רבי, הריני מוכן ומזומן בשבילך!
אומן שלי.
אומן שלך.
אומן של כולנו.
